אדון אדמון

  

אדון אַדְמוֹן

מאת: עדינה בר-אל


שלום לילדי ניר-ישראל, להורים, לסבתות ולסבים,


לכבוד חג השבועות אני שולחת לכם סיפור. אמנם לא סיפור על שבעת המינים שהתברכה בהם ארצנו, אבל סיפור על ירק שארצנו התברכה בו, שאין סלט ישראלי בלעדיו – העגבנייה.


וחוץ מזה, זהו סיפור על מושבניק, שבהתחלה לא כל-כך הצליח, ובסוף – כן. זהו רמז: לא להתייאש. בסופו של דבר אפשר גם להצליח במה שעושים וגם לרכוש חברים.


חג שבועות שמח,

שלכם,

עדינה


נ.ב. הסיפור מופיע בספר האחרון שלי: כמה טוב לקרוא: כל אחד חזק במשהו ועוד סיפורים (הוצאת "עופרים", 2012).




אדון אדמון אהב מאוד לאכול עגבניות.


הוא אכל עגבניות

בארוחת הבוקר.

          

          הוא אכל עגבניות

          בארוחת הצהריים.

          

                    הוא אכל עגבניות

                    בארוחת הערב,

          

                              ולפעמים גם בלילה...



בכל שבוע הוא קנה עגבניות בשוק

וסחב אותן הביתה

בשני סלים מלאים

מאוד כבדים.



יום אחד, לאחר שחזר מזיע ועייף מן השוק,

עלה במוחו של אדון אדמון רעיון:

"למה לי כל-כך להתאמץ?

אני בעצמי

          אגדל עגבניות

                    בחצר שלי".



אמר ועשה:

הוא הכין לעצמו גינת ירק קטנה:

עדר במעדר, גרף במגרפה,

סידר שתי ערוגות מלבניות,

והשקה אותן בממטרה.


ואז הלך אדון אדמון למשתלה

וקנה זרעי עגבניות

בשקית נייר קטנה.



הוא חזר אל גינתו החביבה,

לקח בידו דֶקֶר ויצר בערוגות גומות,

כדי לטמון בהן את הזרעים.


הוא הוציא את הזרעים מהשקית, והניחם כף ידו.

ואז, לפתע, הגיעה רוח חזקה,

והיא נשפה ונשפה:


שוּ... הוּ... עוּ... פוּ... שוּ... הוּ... עוּ... פוּ... שוּ... הוּ... עוּ... פוּ...


והזרעים התעופפו מתוך ידו אל כל העברים!!!



כעס אדון אדמון על הרוח ואמר:

"רוח, רוח, מה עשית?

עכשיו אצטרך שוב לקנות עגבניות.

לשם מה הכנתי ערוגות כה יפות?"


אבל הרוח לא ענתה

ונעלמה.



עברו ימים,

חלפו שבועות וחודשים.

מדי פעם קנה אדון אדמון

מעט עגבניות בשוק,

ואמר לעצמו בעצב:

"הוי, אילו היו לי

עגבניות משלי

בגינתי..."




יום אחד הוא יצא לחצר, נשא את עיניו וראה... עגבניות!


העגבניות צמחו בכל מקום:

למעלה על הגג, בעציץ על אדן החלון,

סביב העץ הגדול שבגינה,

ליד הגדר בקצה החצר, ואפילו מעבר לה...


ממש בכל פינה תלויות עגבניות קטנות אדומות - אשכולות אשכולות,


"הו, כמה טוב" קרא אדון אדמון,

"אבל... מעניין... מי הכין לי כזו הפתעה?"



ואז הגיעה רוח.

היא נשבה לה בקלילות,

פרעה מעט את שערו וליטפה את פניו.


צחק אדון אדמון וקרא:

"הו, רוח, רוח, הרי זו אַת!

אַת פיזרת את הזרעים לכל העברים!


תודה, תודה לך, הרוח. סליחה שכעסתי עליך.

עכשיו תוכלי לנוח".



אך הרוח לא נחה.

היא הסתלקה לה בנשיבה קלה,

ובדרך היא פיזרה את ריח העגבניות

על פני כל העיר.


הגיעו לחצר השכנים

וגם אנשים ממקומות רחוקים.



ומאז, בכל יום אחר-הצהריים

יושב אדון אדמון בחצרו עם המון חברים.

והם אוכלים.


ומה הם אוכלים?

          מרק עגבניות,

                    סלט עגבניות,

                              פיצה עם עגבניות,

                                        ספגטי ברוטב עגבניות,

                                                  מטבוחה, שקשוקה

                                                            והכול עם...קטשופ.



ומה לקינוח?

בבקשה, אפשר לבחור:

עוגת עגבניות או גלידת עגבניות.



-  סוף  -



בחזרה ל"עדינה מספרת לילדי ניר ישראל"

.כל הזכויות שמורות למושב "ניר ישראל", מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
nir.israel.net@gmail.com ----------------------- .חל איסור מוחלט להעתיק או להשתמש במידע או תמונות ללא רשות בכתב
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט